סרטן המעי הגס
גוף האדם בנוי מתאים שונים המתחדשים על ידי חלוקה וזאת בכדי לחדש ולתקן תאים ורקמות שניזוקו. חלוקת תאים זאת מבוקרת על ידי הגוף ובכך נעצרת עם סיום ההתחדשות. כאשר בקרה זאת לא עובדת כראוי, הופכים תאים אלו לתאים סרטניים והם ממשיכים להתחלק ולהתרבות ללא מעצור. סרטן המעי הגס מתחיל במעי הגס או בחלחולת ברירית התאים המרפדים את דופן המעי הגס. דרגת חומרת הגידול הסרטני במעי הגס נמדדת בעומק חדירתו של הגידול אל תוך דופן המעי הגס. מחלה זאת שכיחה מאוד בקרב גברים ונשים כאחד. בארץ, אצל הגברים נמצא סרטן המעי הגס שלישי בשכיחותו אחרי סרטן הריאות והערמונית. בקרב הנשים נמצאת מחלה זו שנייה בשכיחותה אחרי סרטן השד. רוב מקרי גידולי סרטן המעי הגס הינם מסוג אנדוקרצנומה.
ישנם גורמים שונים המעלים את הסיכון להופעת סרטן המעי הגס:
-
- פוליפים שפירים הנמצאים במעי הגס יכולים להתפתח לתאים סרטניים אם לא הוצאו בזמן
- ישנו קשר בין מחלות מעיים דלקתיות כגון קוליטיס וקרוהן והופעת סרטן המעי הגס והסיכון גדל ככל שעוצמת הדלקת גדולה יותר
- מחלות ממאירות קודמות, כגון, סרטן הקיבה, סרטן הלבלב מגבירות את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
- היסטוריה משפחתית של קרוב מדרגה ראשונה (הורים, אחים, ילדים) אשר חלה בסרטן המעי הגס מעלה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
- עישון
- גיל: שכיחותו של סרטן המעי הגס עולה עם הגיל. רוב המקרים מתגלים מעל גיל חמישים ולעיתים יכול סרטן המעי הגס להופיע מוקדם יותר
- מחלות תורשתיות הידועות בהעלת הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס מטופלים אלו ובני משפחתם חייבים להיות במעקב צמוד וכן לעבור איבחון גנטי של הגנים השונים כגון:
- מחלת פוליפוזיס משפחתי –ריבוי פוליפים (Familial adenomatous polyposis)
- תסמונת לינץ' (Hereditary Non Polyposis Colon cancer – HNPCC)
- תסמונות גנטיות נוספות עם סיכון מוגבר לסרטן המעי כגון: PEUTZ JEGHERS, JUVENILE POLYPOSIS, MUTYH ועוד.
הסימפטומים לסרטן המעי הגס:
- דימום רקטאלי
- אנמיה וכל חסר דם לא מוסבר
- שינוי בהרגלי יציאות
- כאבי בטן
- ירידה במשקל
בדיקת קולונוסקופיה – היא הדרך היעילה ביותר למנוע או להפחית את הסיכויים להתפתחות סרטן המעי הגס
האגודה הישראלית לכירורגיה קולורקטלית והאיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה (כמו גם אגודות אמריקאיות ואירופאיות לגסטרואנטרולוגיה) ממליצות על קולונוסקופיה כבדיקה היעילה ביותר לגילוי מוקדם ולטיפול בפוליפים. מכיוון שרוב מקרי סרטן המעי הגס מתפתחים מפוליפים שפירים, טיפול מוקדם בפוליפים יכול למנוע או להפחית את הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס. פוליפים שפירים יכולים להיות קיימים ללא כל סימפטומים ולכן, לא כדאי לחכות לסימפטומים המוזכרים לעיל להופיע בכדי לערוך בדיקת קולונוסקופיה.
מי צריך לעשות את בדיקת הקולונוסקופיה?
- גברים ונשים ללא גורמי סיכון נוספים, מגיל חמישים ומעלה
- מטופלים אשר אובחן סרטן המעי הגס בקרוב משפחה מדרגה ראשונה צריכים לערוך את בדיקת הקולונוסקופיה בגילאים צעירים יותר
- אם מופיעים אחד או יותר מהסימפטומים המוזכרים לעיל
אם אובחנת כי הנך חולה בסרטן המעי הגס מה עליך לעשות?
אם אובחנת עם סרטן המעי הגס תופנה/י לאונקולוג וכירורג להמשך טיפול.
ברוב המקרים מטופל עם סרטן המעי הגס יעבור ניתוח לכריתת מקטע המעי הגס המכיל את הגידול. כמו כן, נכרתות גם בלוטות הלימפה המנקזות את אותו גידול מכיוון שבלוטות הלימפה הינן התחנות הראשונות להתפשטות הגידול ולשליחת גרורות. בסיום הניתוח קצוות המעי מחוברות לפני ואחרי איזור הכריתה וכך לרוב מתאפשר תפקוד רגיל של המעי. בגידולים מסוימים מומלץ להתחיל בטיפול קרינתי וכימוטרפי לפני הניתוח.
אם מיקום הסרטן נמצא באיזור הרקטום שהוא החלק הסופי של המעי הגס המתחבר אל פי־הטבעת, נלקחים בחשבון המיקום המדויק של הגידול ומידת חדירתו לדופן הרקטום בכדי לקבוע את דרך הטיפול המיטבית.
במקרים מסויימים ניתן לכרות את הגידול דרך פי־הטבעת. אם הגידולים גדולים וסמוכים למנגנון השרירים של פי־הטבעת יש צורך לכרות את פי־הטבעת כולו ולסגור את איזור פי־הטבעת וליצור פתח קבוע בדופן הבטן להסדרת היציאות הנקרא סטומה. כיום, בשל הטכנולוגיה המתקדמת בידי הכירורגים נמוך שיעור המקרים שבהם יש שימוש בסטומה.
לאחר הוצאתו, נשלח הגידול לבדיקה פתולוגית בכדי לקבוע את דרגת התקדמות הגידול (stage) ומאפייניו הפתולוגיים. מאפיינים אלו מצביעים על הסיכון הסטטיסטי לחזרתו של הגידול ולכן עוזרים בהכוונת הטיפול והמעקב לאחר הניתוח.
מהו הסיכוי להחלים מסרטן המעי הגס? כאשר הגידול נכרת בשלביו הראשונים שעור הריפוי המלא הוא גבוה מאד. עם הטכנולוגיה הכירורגית והטיפולים המשלימים כגון כימוטרפיה או קרינה אחוזי הריפוי ושיפור איכות החיים גבוהים מאוד גם אם הגידול מתגלה בשלבים מאוחרים יותר.
קידום ושיווק דיגיטלי