ד"ר ערן זיתן

מומחה בגסטרואנטרולוגיה ובמחלות מעי דלקתיות
ד״ר ערן זיתן

צרו קשר עם ד״ר ערן זיתן

ד״ר ערן זיתן מקיים פגישות עם מטופלים גם במרפאה באלוני אבא. תושבי אלוני אבא והסביבה – אלונים, שער העמקים, רמת ישי, בית שערים, דליית אל כרמל, עוספיה, שפרעם, נצרת, קרית ביאליק, קרית מוצקין, יקנעם, יקנעם עילית, אלוני אבא, רכסים, מגדל העמק, עפולה או משגב הזקוקים למומחה גסטרו מוזמנים להתקשר ולתאם תור עם ד״ר זיתן: 04-6191885 או להשאיר פרטים:

דוקטור ערן זיתן הינו מומחה למחלות קרוהן וקוליטיס כיבית. דוקטור זיתן מנהל את המרכז למחלות מעי דלקתיות במרכז רפואי העמק והוא מנהל יחידת IBD במכון הגסטרו במרכז רפואי העמק.

השכלה

  • ד״ר ערן זיתן בוגר בית הספר לרפואה בטכניון שבחיפה 2003.
  • התמחות ברפואה פנימית בבית חולים כרמל 2005-2009.
  • התמחות בגסטרואנטרולוגיה בבית החולים כרמל 2010-2012.
  • התמחות על במחלות מעי דלקתית, קרוהן/ קוליטיס כיבית בב"ח מאונס סיניי, טורונטו, קנדה בין השנים 2013-2015 (Mount Sinai Hospital, Toronto, Canada). אחד המרכזים הרפואיים המובילים בעולם.
  • במהלך ההתמחות בקנדה פורסמו עבודות מחקר שלו בכנסים בינלאומיים וכתבי עת מובילים בתחום הגסטרו.

ניסיון

  • במהלך שהותו בקנדה ד"ר זיתן רכש נסיון רב בטיפול בחולי קרוהן וקוליטיס כיבית, כולל טיפולים וטכנולוגיות חדשות לאיתור מוקדם של סרטן מעי הגס.
  • לד"ר זיתן נסיון עשיר בביצוע בדיקות אנדוסקופיות, שכוללות קולונוסקופיה, גסטרוסקופיה, כרומואנדוסקופיה.
  • בנוסף לעבודתו כמנהל המרכז למחלות מעי דלקתיות בב"ח העמק, הוא מתפקד כרופא בכיר במכון הגסטרו במרכז רפואי העמק שבעפולה.
  • פרס ומענק הצטיינות מטעם פרויקט הכוכבים של שרותי בריאות כללית ארצי בשנת 2012.

Ogden-Goldstein IBD Fellowship Award  2013

הטכניון – Isef foundation- IBD Fellowship Award  2013

B.Med.Sc.  Cum Laude 2001

התמחויות ובדיקות

 מומחה במחלות דרכי העיכול, גסטרואנטרולוגיה. מומחה למחלות מעי דלקתיות. מומחה ברפואה פנימית.

בדיקות אותן מבצע ד"ר ערן זיתן

  • קולונוסקופיה / גסטרוסקופיה
  • איתור מוקדם של סרטן מעי הגס
  • אבחון מעקב וטיפול בחולי קרוהן (CROHN'S) וקוליטיס כיבית (ULCERATIVE COLITIS)
  • כרומואנדוסקופיה

נמצא בהסדר עם חברות ביטוחי בריאות וכן באופן פרטי.

יעוץ גסטרו וטיפול ב:

  • קרוהן וקוליטיס כיבית.
  • צרבות וריפלקס (GERD)
  • אכלזיה
  • גסטריטיס (GASTRITIS)
  • דיספפסיה
  • היליקובקטר פילורי
  • קיב קיבה-תריסריון
  • מחלות פפטיות- ציליאק (CELIAC)
  • שלשולים
  • עצירות
  • טחורים- פיסורה
  • תולעי מעיים
  • כאבי בטן
  • בחילות והקאות
  • תסמונת מעי רגיז
  • אבחון ומניעה מוקדמים של סרטן המעי הגס והקיבה
  • דיברטיקולוסיס / דיברטיקוליטיס
  • אבנים בכיס המרה
  • דלקת לבלב: PANCREATITIS

ד״ר ערן זיתן מקיים פגישות עם מטופלים גם במרפאה באלוני אבא. מטופלים המחפשים מומחה גסטרו  באלוני אבא והסביבה – אלונים, שער העמקים, רמת ישי, בית שערים, דליית אל כרמל, עוספיה, שפרעם, נצרת, קרית ביאליק, קרית מוצקין, יקנעם, יקנעם עילית, אלוני אבא, רכסים, מגדל העמק, עפולה או משגב הזקוקים למומחה גסטרו מוזמנים להתקשר ולתאם תור עם ד״ר זיתן: 04-6191885 או להשאיר פרטים .

ד"ר ערן זיתן, מרכז רפואי העמק, מסביר על מחלת קרוהן לפרופ' רפי קרסו

ש: עשרות אלפי אנשים בישראל חולים במחלות מעי דלקתיות. מהן מחלות מעי דלקתיות?

ת: חלות מעי דלקתיות מחולקות היום לשתי מחלות עיקריות, מחלת קרוהן ומחלת קוליטיס כיבית. למעשה אנחנו מבינים שאין מחלת קרוהן אחת, יש מספר מחלות קרוהן ואנחנו מנסים לאפיין כל חולה לגופו של עניין ולהעניק רפואה אישית לכל חולה.

ש: מדוע המחלות נקראות דלקתיות?

ת: הגוף למעשה תוקף את עצמו במנגנון מורכב. לא רק נוגדנים, אלא הרבה מאד תאי דלקת שנגשים לרמת הרקמה, לרמת המעיים. אבל מה זה בעצם אומר לחולה כשאומרים לו שיש לו קרוהן, שיש לו קוליטיס? לצורך הדוגמה, כשאתה מגיע לקניון ויש אלף אנשים שנכנסים לקניון אתה רוצה להבדיל בין האנשים שהם תמימים שאותם אתה רוצה להכניס, לעומת אנשים שעשויים לשאת איזשהו כלי מאיים או חפץ חשוד ואתה רוצה לבחון אותם. הבעיה מתרחשת כשאתה לא יודע להבחין בין האנשים התמימים לאנשים המסוכנים שיש להם אינטרס לנסות ולפגוע בך. כך הדבר במחלת הקרוהן. כאשר אנחנו אוכלים הגוף צריך לבחור בין חיידקים ״תמימים״ לבין חיידקים שיש צורך לתקוף אותם כדי למנוע פגיעה בגוף.

ש: האם מדובר רק בחיידקים או גם בגורמים אחרים שהגוף צריך להחליט אם לקבל או לתקוף?

ת: במצב לא תקין הגוף מזהה חיידק ״תמים״ כגורם עויין ומייצר מנגנון מאד מורכב של דלקת, של פגיעה ברירית, פגיעה כמנגנון הגנה. במקרה כזה הבעיה אינה רק בזיהוי השגוי אלא גם בתיקון הנזק שנגרם כתוצאה מההתגוננות של הגוף. ישנם נזקים של של כיבים מרובים שהגוף יוצר כנגד אותו חיידק. מושא נוסף לתקיפה של הגוף יכול להיות קשור לזיהום סביבתי או לאופי החיידקים שנמצאים במעיים שלך. כל אלה יכולים לגרום לתהליך דלקתי סוער בגוף ולסיבוכים שיכולים להוביל גם לניתוחים.

ש: עד כמה אורח החיים שלנו מעודד את המחלה?

ת: היום אנחנו מבינים שהנושא הסביבתי הוא קריטי וככל הנראה גורם ליותר מחלות מעי דלקתיות מאשר בעבר. אם בעבר חשבנו שהנושא הגנטי הוא המשמעותי, היום אנחנו מבינים שיש לו חשיבות פחותה משחשבנו. הנושא הסביבתי קשור לתזונה שאנו צורכים בעולם המערבי הרוויה בשומן ולעודף הגיינה שגורם ל-Inflammatory Bowel Disease – IBD.

ש: האם בעתיד יהיה אפשר לטפל במחלות מעי דלקתיות באמצעות השתלת חיידקים או השתלת צואה כפי שעושים במקרים נדירים ברפואה?

ת: אנחנו כנראה צריכים לתת הרבה יותר כבוד לחיידקים שנמצאים בתוכנו וזה הכיוון היום. בהחלט בעשור הקרוב אנחנו הולכים אל כיוון של התאמה – Personalized Medicine, במגמה לנסות למצוא מהם הטריגרים או אוכלוסית החיידקים הלא טובה אצל המטופל שאולי מעודדת את התפתחות הדלקת ולנסות ולבצע השתלת צואה או טיפול בכדורים של חיידקים טובים.

ש: מהם הסימפטומים שמהם סובל חולה המגיע אליך עם מחלת קרוהן?

ת: הסמפטומים הנפוצים ביותר הם שלשולים (שלשולים מימיים, שלשולים דמיים), כאבי בטן, כאבי מפרקים. אנחנו יודעים שרק ל-50% מהחולים הללו למעשה מנבאים משהו. ל-50% מהחולים שלנו אין כלל תסמינים! ישנם מדדים מאד אובייקטיביים כמו אנדוסקופיות, MRI, אולטרסאונד ובדיקות דם שנותנים לנו מענה. ישנם גם תבחיני צואה שנותנים לנו מדדים מהימנים.

ש: אבל לא נלך לבצע בדיקת קולונוסקופיה וגסטרוסקופיה ו-MRI לחולים שהם א-סימפטומטיים, שהם א-תסמיניים

ת: צריך לזהות גם שינויים בהמוגלובין, אנמיה, ירידה במשקל, בעיית התפתחות אצל ילדים ולאו דווקא רק שלשולים מימיים או דמיים. צריך להיות עירניים לשינויים נוספים כמו כאבי מפרקים, כאבי גב תחתון לא ברורים או דלקות בעיניים. היות ומחלת קרוהן היא מחלה סיסטמית – היא לא מרוכזת רק במעיים כפי שרבים חושבים.

ש: האם קרוהן מתחילה כמחלת מעיים ומתפשטת או עשויה להתחיל כמחלה רב מערכתית מיד?

ת: מחלת קרוהן עשויה אפילו להתחיל ממחלת כבד ללא שום מעורבות במעיים כמו מחלת PSC – Primary Sclerosing Cholangitis או
מחלת כבד כרונית חסימתית, כשאותה מחלה היא בעצם רק האיתות הראשון למה שעתיד להגיע שנתיים או שלוש לאחר מכן – מחלת הקוליטיס הכיבית.

ש: האם יש דיאטה או סל מזונות שהיית מציע לחולי קרוהן ולחולי דלקת מעי כיבית?

ת: אין לנו מספיק ספרות טובה או מחקרים טובים שתומכים באיזו תזונה עלי להמליץ לכלל החולים שלי. מה שאנחנו כן עושים במרכז למחלות מעי דלקתיות בבית חולים העמק זה התאמה אישית. לכל חולה מתאימים דיאטה שמתאימה לו. אנחנו יודעים שחולי קרוהן למשל אינם סובלים ממחלה אחת; ישנן 10 מחלות קרוהן שונות ולכל אחת את המאפיינים שלה.

ש: במה שונה מחלת קרוהן אחת מהשניה?

ת: יש חולים שהדרך שלהם לתקן את הדלקת היא באמצעות הצטלקות. הם מצטלקים ומבצעים את מה שנקרא חסימות מעיים. צריך לזכור שאותם חולים אינם סובלים ירקות ופירות טריים. הם מעדיפים ירקות מבושלים ופחות את הסיבים. הבטן שלהם נהיית תפוחה והם מתאשפזים לפרקים ולצערי גם מקבלים תרופות שלא לצורך היות ויש להם צלקת ולא דלקת. הצלקת לא ניתנת לריפוי ע״י תרופות מסויימות.

ש: מהו ההבדל הקליני בין מחלת קרוהן לבין דלקת מעיים כיבית?

ת: באופן עקרוני חולי קרוהן סובלים משלשולים מימיים יותר וחולי קוליטיס כיבית וסבלים משלשולים דמיים יותר. הסיבה לכך היא שקוליטיס כיבית היא מחלה יותר שטחית הפוגעת ברירית של המעיים ופחות סיסטמית, פחות חודרת. קרוהן לעומת זאת חושפת את כל הרירית.

ש: איך מאבחנים את זה?

ת: ניתן לאבחן באמצעות קולונוסקופיה וביופסיות וע״י מדדים מעבדתיים ומדדים קליניים. השילוב של השלושה ייתן את התשובה אם יש או אין מחלת קרוהן.

ש: מה הטיפול שנעניק לחולים במחלת קרוהן?

ת: הטיפול מורכב ממספר דברים. החולה שמגיע הוא בדרך כלל בטווח הגילאים של 15-30, בשיא חייו. הוא צריך לקבל טיפול של אחות מוסמכת לטיפול במחלות מעי דלקתיות, של עובדת סוציאלית ושל דיאטנית. הרופא אינו בהכרח המרכיב העיקרי כאן. יש מספר תרופות ובשנים הקרובות ייכנסו מספר תרופות חדשות ביולוגיות לצד תרופות שהשתמשנו בהן בעבר כגון סטרואידים, מטוטריקסט ואימורן. מה שמאפיין את התרופות הביולוגיות הוא שהן עובדות יותר על הנושא של נוגדנים ייחודיים שעוטפים את הגורם לדלקת ופחות פוגעים בשאר הגוף, כך שזה למעשה טיל מונחה מטרה עם פחות תופעות לוואי לחולים ועם קרוב לוודאי שינוי די משמעותי בסיבוכים העתידיים. אם נדע להתערב נכון ומוקדם בטיפולים, קרוב לוודאי שנמנע סיבוכים וניתוחים עתידיים.

ש: ניתן להחלים מהמחלה?

ת: כרגע לא. אני מקווה שבעוד 10 שנים נמצא לזה פתרון, אבל אני חושב שאפשר להגיע לרמה של רמיסיה – הפוגה של המחלה.


לחצו
להתקשר